אנורקסיה נרבוזה | מודל טיפול חדש באנורקסיה

מודל טיפול חדש באנורקסיה
מודל הטיפול מתמקד דווקא בהורים כמפתח לטיפול באנורקסיה.
מה זו אנורקסיה?
אנורקסיה היא ירידת קיצונית במשקל בזמן קצר, עיוות בתפיסת הגוף, תחושה ששמנים למרות שרזים מבחינה מעשית רזים ולעיתים רזים מאוד, ואי הופעת וסת בבנות לפחות 3 חודשים ברציפות.
אנורקסיה היא לא בעית אוכל אלא בעיה של מצב נפשי קשה הבא לידי ביטוי בדימוי עצמי וערך עצמי נמוך.
אנורקסיה שכיחה אצל מתבגרות בגילאים 13-18. 85% מהלוקים באנורקסיה הינם צעירים בגילאים האלו, פי 9 בנות מבנים.
אחוז התמותה מאנורקסיה גבוה פי כמה מכל המחלות הפסיכיאטריות האחרות יחדיו.
מחקרים מראים שרוב מקרי האנורקסיה קשורים לרקע קודם. גנטי, משפחתי, חברתי, אישיותי וכדומה.
יש השפעה חברתית ניכרת של מראה רזה אופיני אצל סלבריטי, דוגמניות וכוכבי פופ, ואימוץ המראה הרזה כמודל לגוף יפה. ההשפעה מתחילה כבר מגיל צעיר מאוד. הרצון להראות כמו דמויות מפורסמות רזות יוצר מודל מחשבתי בו מאמינים שרזה מאוד הוא יפה ולא מרוצים ממראה הגוף כמות שהוא.

בעבר, הטיפול באנורקסיה בוצע על ידי הפרדת ההורים והרחקתם מהתהליך, תוך כדי הזנה של החולה.
כיום אין טיפול תרופתי אשר יכול לעזור בטיפול במחלת אנורקסיה נרבוזה.
ישנן תיאוריות שהמחלה נגרמת עקב אזורים פגועים במוח שגורמים לדרך ללא מוצא שסופה מוות כאשר המקרה לא מטופל.

מודל "מוצלי" לטיפול באנורקסיה
כיום נוכחו לדעת שהתוצאות הטובות ביותר בטיפול באנורסיה מתקבלות כאשר משתפים את כל המשפחה בתהליך. לפי מודל "מוצלי" שפותח באנגליה ההורים באים יחד עם הילדה ולפעמים גם עם האחים, ומקבלים הדרכה בנוכחות הילדה כיצד להחזיר לעצמם את הכוח ולדאוג לתזונה נכונה לילדה. המודל הוכח מדעית ועמד בכל הקריטריונים הרפואיים הנדרשים.
אחרי 3 חודשים עוברים להדרכה הורית הקשורה ליחסי ההורים והילדה כדי להגיע להתנהגות נורמטיבית ולהמנע שוב מבעיית האנורקסיה.

חשוב לדעת שאם הילדה תאכל אז היא תבריא.
הזמן הממוצע מהופעת המחלה ועד שמגיעים לטיפול הוא שנה. ההורים מגיעים עם תחושת כשלון, אשמה, טעות בדרך החינוכית ובנוסף ילדה שמסרבת להגיע לטיפול.
ההורים מגיעים לטיפול לאחר שניסו בטוב וברע ודבר לא הועיל. עליהם לדעת שככל הנראה הם אינם אשמים במחלה. עליהם לדאוג למצבה הבריאותי אך לא להתמקד ברגשי אשם. עליהם להאמין ביכולת שלהם להאכיל את הילדה. למרות שבהתחלה אף הורה לא מאמין ביכולת שלו לעשות זאת.

ברוב המקרים הטיפול מתחיל ללא הילדה.
בשלב ראשון עליהם להעביר מסר ברור לילדה שעליה לאכול נכון, וזאת ללא הטפה, הפחדות, כעס או העלבות אשר מעצימים את המחלה. נכון שההורים אמרו לילדה אין ספור פעמים שעליה לאכול, אך ברוב המקרים המסר היה לא ברור, לא אחיד ולא חד משמעי.
צריך לאמר לילדה מה היא צריכה לאכול, להכין לפי לו"ז ולקרוא לה לאכול. מעבירים את המסר בבירור מספר פעמים.
המסר היחידי שצריך להעביר לילדה הוא שאין לה ברירה. זה תפקיד ההורים והיא חייבת לעשות כדבריהם. עדיף להמנע ולא לאמר לה שעלולה למות, שתפגע בצמיחה וכדומה.אין בכך כל טעם.
הורים רבים יודעים מה צריך לאכול ואין להם צורך בתפריט מיוחד אבל אפשר לקבל כזה במרפאה.
רק אוכל שההורים ראו במו עיניהם שהילדה אכלה- נחשב, ולא חשוב מה היא אמרה בנושא.
מתחילים בשבועיים עד שלושה שבועות של אישפוז בית כאשר אחד ההורים נמצא כל הזמן בבית נחוש מאוד, עיקבי וברור במסר.
נותנים להורים מספר מפגשים אשר מלמדים אותם העצמה אישית מול הילדה והחזרת הסמכות ההורית, וכל זאת כדי להביא את הילדה לטיפול.

מכיוון שהאנורקסיה מחלה קשה, לעיתים מגיעם לאישפוז. אחרי האישפוז אפשר לחזור על ההתנהגות הקודמת ולהמשיך באנורקסיה. לכן הוקם "הבית השיקומי" בו מקבלים הדרכה לקראת דרך חיים נכונה, אך הוא פועל עבור מבוגרות ולא נערות.

סיכום מתוך ראיון של פרופ. יעל לצר בתוכנית בריאות10 בערוץ 10, מומחית בהפרעות אכילה בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה, מנהלת מרפאה להפרעות אכילה בבית חולים רמב"ם.
המידע כאן הינו חלקי ועשוי להיות לא מדויק. יש להיוועץ ברופא בהתאם למקרה הספציפי.